מנגולד הוא ירק עלים סתגלן וחסון, שמסתדר מצוין עם האקלים ועם תנאי הגידול אצלנו בארץ. עלי המנגולד מופיעים במגוון רחב של מאכלים מסורתיים מסביב לים התיכון, עוד לפני שיוחס להם ערך תזונתי יוצא דופן, בעיקר בגלל הטעם והעמידות בבישול. לא רק במטבח – גם בגינה, העמידות של הצמח כמעט מבטיחה הצלחה גם כשלמגדל אין יותר מדי ניסיון או הבנה. זהו ירק רב שנתי עם עונה ארוכה, מניב עלי מאכל מראשית הסתיו עד ראשית הקיץ. בשל כך, הוא ירק מאד פופולרי בגינות ביתיות ורואים אותו הרבה. בדרך כלל כצמח חד שנתי.
בין הדברים שגנן מתחיל לומד להכיר, זה את צמחי הבר, שזרעיהם עפים באוויר, נובטים ותוקעים שורש כמעט בכל מקום ובכל מצב, בייחוד בעונת הגשמים. החלמית, החרדל, הגדילן, מקור החסידה, חלבלוב ועוד מגוון גדול של מינים, שבדרך כלל מעשבים אותם בשאט נפש, שלא יפריעו לירקות או לצמחי הנוי בגינה. ביניהם ישנו גם תרד הבר. צמח אכיל עם עלים קטנים בטעם חמצמץ.
תרד בר – בעצם שם כללי למספר זנים קרובי משפחה של המנגולד (משפחת הסלקיים) שמרבים להופיע גם בגינה הביתית, ופה מתחיל התרגיל.
בשל הקשר המשפחתי, בין הזנים הדומים מתקיימים קשרי הפריה. אם מרשים לצמחי תרד בר לפרוח בקרבה לצמחי מנגולד, התכונות של הצמחים מתערבבות בזרעים של הדור הבא, משני הצדדים. כל מה שנשאר זה לאסוף את הזרעים {בסוף האביב} ולשמור לקראת עונת הנביטה בסתיו. אפשר גם להשאיר את הזרעים על הצמחים ולתת להם להתפזר בגינה מעצמם, כמו שקורה באופן טבעי.
עם תחילת הגשמים הזרעים יתחילו לנבוט ובשל הערבוב הגנטי, ההשפעה של המנגולד תתן סימנים בזני תרד הבר המוכרים ואם אלו זרעי המנגולד שנובטים, תהיה בהם השפעה של התרד. בהתאם לזן שבוחרים לטפח, בעונה השנייה אפשר לראות מספר צמחים דומים אבל שונים במעט. בוחרים מביניהם צמח אחד או שניים שהכי מושכים את העיניים ואיתם ממשיכים את התרגיל. נותנים להם לפרוח, אבל הפעם מנקים את כל צמחי התרד {והמנגולד} האחרים לפני שהם פורחים, כדי למנוע ערבוב בהפריה. אוספים את הזרעים היבשים של הצמחים הנבחרים להמשך הטיפוח בשנה הבאה. כל שנה בוחרים את הצמחים שהכי מתאימים לטעם ולצרכים ומהם עושים את הזרעים. כך ליצור זן מיוחד לגינה של הבית.
הנה למשל דוגמא בניסוי שהחל בגינה של חבר לפני 5 שנים:
לצמח המנגולד יש אומנם עלה גדול אבל חוצה אותו שדרת גבעול רחבה וגסה, שונה בטעם ובמרקם ולא מתאימה לבישול עם העלה העדין. זה לא שאי אפשר להכין ממנה סלט מלא עסיס או תבשיל מגניב, אבל היא פחות שימושית מהעלה ולכן ברוב המקרים נשארת מיותרת.
את הנוכחות של תכונות המנגולד רואים על התרד מכך שהעלים גדלים. ועל המנגולד רואים שהגבעולים נהיים יותר דקים אבל גם העלה קטן. חיפשנו זן שמשלב יריעת עלה מפותחת עם שדרת גבעול דקה ופחות עצית, שמתבשלת במהירות. הזרעים המקוריים נאספו מצמח מנגולד מופרה בתרד בר. הזן בשתי התמונות שלעיל (מהשנה) מטופח בזהירות בשנים האחרונות. משנה לשנה רואים את השיפור.