מוכרים פנטזיה?
אם לא הכי, אז לבטח בין אלה שהכי, תפוח עץ הוא פרי עם ביקוש גבוה שנמשך לאורך עונה ארוכה. אפילו אפשר להגיד, כמעט כל השנה. אבל למעשה הוא טרי רק במשך חודשיים שלושה. כל היתר זה פנטזיה של הצרכן. אחרת קשה להבין איך התפוחים ממשיכים להימכר במחיר גבוה, עם טעם שאולי רק מזכיר את הטעם של תפוח טרי?
זה לא באמת נעים להציע למכירה תפוחים בידיעה שהם לא מה שהצרכנים מתכוונים כשהם חושבים על תפוחים. מבחינה זו גם לצרכן יש תפקיד במחזה וזה התפקיד של ה"חלם". זה שלא עושה את החשבון שעברה כבר חצי שנה כמעט מאז הקטיף. שזה לא יהיה אותו טעם כמו בזמן חג האסיף. הקטע הזה נכתב כדי להציג את פני הדברים בדיוק כמו שהם.
הסוגיה הזאת בולטת יותר בשוק האורגני, שנשען במהלך חודשי החורף על תוצרת מיובאת. נכון שהנושא הוא סחורה מבוקשת אבל השוק בכללותו עדיין קטן באופן יחסי {3%} ואף שכך, סך כל היבול של תפוח ישראלי מכסה אולי רבע מהביקוש. נשאלת השאלה למה, אם התפוחים נמכרים במחיר טוב כל השנה, לא מגדלים יותר תפוחים בארץ? כי זה לא יוצא כלכלי, היא התשובה. בתנאי האקלים של הארץ, התפוחים מאד חשופים לפגיעה של מזיקים. זה גידול קשה, על אחת כמה וכמה בתנאים אורגניים. ולזה צריך להוסיף גם את האחסון.
מאריכים את העונה באופן מלאכותי –
אחסון הפרי הוא עניין משמעותי. עיקרו בשאלה איך מעכבים את תהליך ההבשלה של הפרי במהלך תקופת האחסון, עד שהפרי יוצא לשיווק? על פי השיטה שפותחה, שומרים את התפוחים בחדרי קירור, בטמפרטורה נמוכה {מעל האפס} ובאוויר שאין בו חמצן. בלי להיכנס לפרטי השיטה, מהרגע שהפרי נכנס לקירור בתנאים כאלה, הגם שנשמר, יותר הוא לא יהיה טרי. מרגע שמוציאים אותו לשוק, זה מרוץ מטורף לשווק אותו לפני שהוא נהיה קמחי. זה המצב באמצע החורף, כשיש עוד ארבעה חודשים לעונת השיווק. למעט התפוח החמוץ מהזן סמיט, כל התפוחים נמצאים בשלבים מתקדמים של קמח בהתהוות. ואם כבר יש תפוח מקומי במצב סביר {למשל "פינק ליידי" של אלוני הבשן} אז השיווק שלו נתקע בגלל סכסוך בין המשווקים. בחצי השני של העונה, לפרי המיובא יש רוב מוחלט, הן בכמות והן במגוון. אי אפשר לבוא בטענות ליבואן. כשרואים את התפוחים בארגזים בתוך חדרי הקירור, אפשר ממש להעריך את זה שהפרי כאן. מבחר של זנים, ביניהם כאלו שאינם מוכרים אצלנו וכולם נראים מצוין. נשאר רק להצטער שהטעם אינו עומד באותה רמה ולמעשה נשאר בארץ המוצא. בראיה מפוקחת, כשמסתכלים על הדרך שהפרי עושה אל הצרכן, אי אפשר גם להתפלא שזה המצב. מהמטע לקירור בבית אריזה. מבית אריזה לקירור באזור הנמל, מהנמל לקירור באוניה וכל הדרך לארץ על הים, מהאוניה לקירור בנמל היעד ומהנמל לקירור במחסני היבואן. מהיבואן למקרר במרכז השיווק, ממרכז השיווק לחנות ומהחנות לצרכן. אחרי כל הדרך הזאת, איך התפוח יכול להישאר טעים? עם כל זה שזה מאכזב מאד, המצב של התפוחים הוא בלתי נמנע, פשוט מסיבות טבעיות. כי הוא לא בעונה. לא נשאר אלא להתאים את הציפיות.